עסק בחיי המשפחה: אבא של שבת
על האיזון בין קריירה לחיים אישיים. דרך משל הדייג והעשיר וסיפור על 'אבא של שבת', המאמר קורא להקצות זמן איכות קבוע לילדים ולא לתת לעסק לפרק את המשפחה.
במרחק לא רב מכפר ציורי ושקט, זרם נהר פסטורלי. על גדותיו, ירד איש עשיר מיאכטה מפוארת. עיניו הבחינו בדמות עני, לבוש בבגדים פשוטים, ישוב על גדת הנהר. הדייג הטיל את חכתו אל המים, פניו שרויות בשלווה עמוקה.
“מה אתה עושה?” שאל העשיר בקול סקרן.
“אני דג דגים” השיב העני בחיוך ונהנה מהשקט.
“וממה אתה מתפרנס?” המשיך העשיר לחקור.
“מה שאני צריך יש לי” ענה העני בפשטות, “אין לי צורך ביותר”.
“איזה תארים יש לך?” שאל העשיר בתמיהה.
“אין לי” השיב העני.
“חבל על חייך!” קרא העשיר, “צא ולמד, תשקיע, תעשה תואר, תפתח עסק, ואחר כך עוד עסק, ואז תשקיע בנדל”ן ומניות ותהיה מולטי מיליארדר!”
“ואז מה אעשה?” שאל העני בסקרנות.
“תקנה יאכטה כמו שלי” ענה העשיר, “תשוט בעולם ותהנה מהבריאה הנפלאה. תוכל גם לדוג דגים, כמובן”.
“אהה” אמר העני בחיוך, “זה בדיוק מה שאני עושה כעת. למה לי כל הבלגן הזה?”
סיפורם של איש עשיר ודייג עני מלמד אותנו לקח חשוב: לא תמיד חייבים לרדוף אחר הצלחה חומרית כדי למצוא אושר. לפעמים, הסיפוק הגדול ביותר נמצא דווקא בדברים הפשוטים בחיים.
אנשים רבים שפרשו מעבודה שכירה ופתחו עסקים משלהם, אכן נמצאים במרוץ מתמיד לצמיחה והתפתחות. תהליך זה כרוך לעתים קרובות בקורבנות רבים, בין היתר זמן איכות עם משפחה וחברים, תחביבים ופנאי. חשוב לזכור שכל אדם צריך למצוא את האיזון הנכון עבורו בין קריירה וחיים אישיים.
אחד מהמחירים שלא יודעים לעשות סטופ. כאן עבודה כאן בית. כאן משרד כאן יוצאים להתפנק עם הילדים.
החכם מכל אדם היטיב להגדיר זאת: “טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב”. לא שהעדיפות היא לאכול פת חרבה, אלא להיפך, גם לאכול פת משובחת וגם בית המרחיב דעתו של אדם. אך אם יש או פת חרבה או מריבות, תשאלו כל ילד “מה עדיף לו?” אין צורך להפנות את השאלה לשלמה המלך…
שמעתי מהרב טיומקין סיפור הממחיש את חשיבות הזמן איכות עם המשפחה:
הייתה משפחה בה האבא, אדם עסוק מאד, התקשה למצוא זמן לילדיו. הוא היה בבחינת “אבא של שבת”. אשתו, מצטערת על המצב, התחננה שיפנה יותר זמן לילדים, אך ללא הצלחה. המצב בבית התדרדר עד שהוביל, לצערנו, לגירושין.
לאחר הגירושין, נפסקו על ידי בית המשפט הסדרי ראייה מצומצמים של מספר שעות בשבוע. לקח לאבא מספר חודשים להפנים את המציאות המרה. הוא הבין שאם היה משקיע את אותו הזמן במשפחה לפני הגירושין, שהייתה הסיבה העיקרית למריבות, ואם היה מצליח לקבוע סדר עדיפויות נכון בין בית ומשפחה לבין עניינים אחרים, ייתכן והיה מצליח למנוע את פירוק המשפחה.
כמנחה הורים, ומאמן בעלי עסקים, לעיתים בקליניקה אני נפגש בהורה שאומר לי “אני אבא של שבת”, ולעיתים זאת תהיה אשתו שתאמר “הוא בעל / אבא של שבת”.
כמו”כ אני נתקל לא פעם בהורים עובדים שחווים רגשות אשמה קשים. הם מרגישים שאינם משקיעים מספיק זמן עם ילדיהם, ושהקריירה שלהם פוגעת בקשר המשפחתי.
חשוב להבין שרגשות אשמה אלה טבעיים לחלוטין. הורים רבים חווים אותם, וזהו סימן שהם אכפתיים מילדיהם ורוצים לעשות עבורם את הטוב ביותר.
עם זאת, אסור לאפשר לרגשות אשמה אלה להשתלט עליכם. הם עלולים להוביל לתחושות של חוסר סיפוק, תסכול ואפילו דיכאון.
אז קחו טיפ אחד קטן להתחלה:
הקצו זמן איכות קבוע לילדיכם. זמן זה צריך להיות מוקדש אך ורק להם, ללא הסחות דעת כמו טלפונים או מחשבים. שחקו איתם, קראו להם ספרים, טיילו איתם בטבע, עשו כל מה שגורם לכם ולהם הנאה.
זמן איכות איכותי עם ילדיכם חשוב לא פחות מאשר מזון או מחסה. הוא חיוני להתפתחותם הרגשית, הנפשית והחברתית.
השקיעו בזמן איכות עם ילדיכם, ותרוויחו משפחה מאוחדת ומאושרת.
במסגרת המאמרים בטור זה, נרחיב בע”ה על השמירה בין בית ומשפחה, ועל פריצות גבולות אישיים במשפחה.
