הלכות ריבית: האם 'עו"ש מקזז' זה ריבית?

עו”ש מקזז, האם זה ריבית

בחלק מהבנקים יש תכנית הנקראת ‘עו”ש מקזז’. הרעיון של התכנית: כנגד כל יום שיש יתרה בחשבון, במקרה ובהמשך החודש החשבון יהיה במינוס לא יגבה ממנו ריבית.

ולדוגמא: אם החשבון במשך כ-15 יום ביתרה של 5000 ₪, על הצד שבהמשך החודש החשבון יהיה במינוס של 5000 ₪ כנגד 15 יום לא יגבה ריבית.

יש מהרבנים שליט”א החוששים בתכנית זו לאיסור ריבית.

החשש מבוסס על האיסור של ‘הלויני ואלווך’ (רמ”א יו”ד סי’ ק”ס ס”ט). מהו האיסור: האם מותר לומר לחבירו, לדוג’, ‘הלויני 10,000 ₪ לחודש, ואני ילוה לך בחדשים הבאים 10,000 ₪ לחודש’?

נחלקו בזה הפוסקים, יש הסוברים דמכיון שההלואה שילווה לו לאחמ”כ זהו תמורת מה שהלווה לו, נמצא שזהו שכר על מה שהלוה לו עכשיו, וממילא הרי זה ריבית. אך יש מהפוסקים הסוברים דהדבר מותר, ואין בזה איסור מכיון שסו”ס אין הלווה נותן למלווה תוספת כסף, שהרי מה שנותן לו זה רק הלוואה שאמורה להיפרע, וממילא אין כאן לא ‘נשך’ ולא ‘תרבית’.

ולענין הלכה נחלקו הפוסקים בזה, דעת הסמ”ע (קונטרס הסמ”ע בארוכה אות ה-ו) להתיר. ואילו דעת הגר”א (שם סקט”ז) לאסור. [אמנם כו”ע מודים שבמקרה ונותן לו הלואה לחודש, ובתמורה לזה מלווה לו לאחמ”כ לכמה חדשים, דיש בזה איסור].

ב.

ולאחר הקדמה קטנה זו, נבין את החשש שיש בתכנית הבנק ‘עו”ש מקזז’. כביכול הבנק אומר ללקוח המעונין בהלוואה ללא ריבית, שכנגד הימים שהלקוח ילווה לבנק כסף ע”י שיהיה ביתרה בחשבון העו”ש שלו, ילווה הבנק ללקוח כסף בהמשך החודש ללא גביית ריבית.

ולדוגמא: אם הלקוח נתן לבנק הלוואה של 15 ימים ע”י שהיה חשבונו ביתרה, אזי 15 ימים הבנק ילווה ללקוח כסף ולא יגבה ממנו ריבית על המינוס בחשבונו. וזהו ממש דומה לאיסור ‘הלויני ואלווך’.

ולשיטות אלו החוששים לאיסור זה, ראוי לכל אחד לעשות היתר עיסקא פרטי עם הבנק, ע”י שיבקש ממנהל הסניף בו מתנהל חשבונו, או לכה”פ מפקיד בכיר שבסניף, להדפיס לו דף היתר עיסקא של הבנק, עליו יחתמו הם מתוקף כוחם בשם הבנק, ויחתום גם הלקוח, ויצרפו ההת”ע לתיק ההסכם שלו עם הבנק.

ומעתה כל התכניות, ההלוואות, פעולות העו”ש, מתנהלות עפ”י היתר עיסקא ושוב הרי הוא נעשה כשותף עם הבנק בעסקיו ובנכסיו, ואינו ‘מלווה’ או ‘לווה’ מהבנק הכסף, וניצול מאיסור ריבית. [כמובן שצריך לעמוד בתנאי ההיתר עיסקא, ואכמ”ל בביאור כל התנאים, והסומך על הת”ע יברר קודם אצל מורה הוראה מוסמך האם ההת”ע מועיל גם במקרה שלו].

ג.

אמנם יש הסוברים שתכנית ‘עו”ש מקזז’ אינה דומה כלל לאיסור ‘הלויני ואלווך’, והדבר מותר.

טעם המתירים, היות ויסוד האיסור של ‘הלויני ואלווך’ הוא, שאך ורק מחמת ההלואה שנותן לו עכשיו, מסכים השני להלוות לו בזמן אחר, ולולי שיתן לו כעת הלואה לא יסכים ליתן לו הלואה בחדשים הבאים, וא”כ יש בזה איסור ריבית, היות ומקבל הלואה תמורת ההלואה שנותן עכשיו לראשון.

וא”כ אין זה דומה כלל לבנק, שהבנק מצידו ליתן הלואה לכל לקוח (שיש לו יכולת להחזיר) ורק יגבה על הלואה זו ריבית, כדרך כל ההלואות הנעשות בבנק, וגם אם לא יהיה ביתרה בחשבונו יסכים וירצה הבנק ליתן לו הלואה.

ד.

סיבה נוספת יש להתיר ולהרחיק הדמיון מאיסור ‘הלויני ואלווך’, שהרי הסיבה העיקרית שאדם מפקיד כסף בחשבונו הוא בכדי לנהל את העו”ש שלו, הוצאות, תשלומים, חשמל, מים, שכר לימוד וכדו’, וזה הסיבה העיקרית שחשבונו כעת ביתרה, היות וצריך לצאת מחשבונו אשראי, ויזה, וכדו’, וחייב שיהיה ביתרה, בכדי שלא יחזור לו כל מיני תשלומים וחובות.

וא”כ אין בדעתו כלל שמפקיד את הכסף בחשבונו בכדי ליתן עכשיו הלואה לבנק, כדי שהם יתנו לו בהמשך החודש את האפשרות להיכנס למינוס, אלא דעתו כאמור לעיל. ואין זה דומה כלל לאיסור ‘הלויני ואלווך’ שכל מה שמסכים כעת להלוות לשני הוא רק בגלל שמעונין שהלווה ילוה לו בזמן אחר.

ה.

אולם במקרה ויפקיד כסף בחשבונו רק מפני שיודע שבהמשך החודש יהיה במינוס ורוצה להרויח שלא ייצטרך לשלם ריבית על המינוס, בזה יש לחשוש לאיסור, שהרי כל מטרת הפקדתו היא רק מפני ‘שרוצה לתת הלואה לבנק’ כדי שהם יתנו לו ‘הלואה ללא ריבית’. ומקרה כזה דומה קצת לאיסור ‘הלויני ואלווך’.

ו.

על כן בשביל לצאת ידי כל החששות, והספיקות, ראוי לחתום על היתר עיסקא פרטי עם הבנק וכאמור לעיל, ובזה ניצול מאיסורי ריבית החמורים. והגם שיש הסומכים על ההיתר עיסקא הכללי של הבנק, מ”מ רבים מהפוסקים סבורים שאין די בהת”ע הכללי מכל מיני סיבות וטעמים שאין כאן המקום לפורטם, אי לכך ראוי לכל יר”ש לחתום הת”ע פרטי עם הבנק. וכיום ניתן לעשות זאת בכל הבנקים בארץ ישראל בקלות רבה.

ליצירת קשר: mdn845267@gmail.com